אופירה זהבי הנהדרת שלנו

מתוך mynet הרצליה

המתנדבת הכי מבוגרת בהרצליה חנכה גינה לזכרו של בנה שנהרג בלבנון

אופירה זהבי, המתנדבת הכי מבוגרת (86) שפועלת במסגרת משמרות זה"ב בבית הספר גורדון בעיר, חנכה השבוע גינה בשכונת נווה עמל לזכרו של בנה, רס"ן שאול זהבי, שנהרג בלבנון

השבוע נחנכה בשכונת נווה עמל בהרצליה גינה הקרויה על שמו של רב סרן שאול זהבי ז"ל, שנהרג ממטען צד בלבנון ב-1985, והוא בן 27 בלבד. אמו, הפעילה החברתית המוכרת בעיר, אופירה זהבי, שתציין בעוד פחות מחודש את יום הולדתה ה-86, סיפרה על הבן ועל התנדבותה זה עשרות שנים, עד עצם היום הזה, בסיוע לתלמידים לחצות את הכביש בדרכם לבית הספר.

זהבי על רקע תמונות בנה שאול ז"ל | צילום: אסף פרידמן

לאחר שנישאה לדוד ילדה ארבעה ילדים, וכיום היא מתגאה בעשרה נכדים (אחת מהן היא ניצן, בתו של שאול) ובשישה נינים. במהלך השנים נפטר בטרם עת עוד אחד מבניה, ובעלה דוד הלך לעולמו לפני 17 שנה.

עד גיל 70 התנדבה אופירה במשמר האזרחי, והפעילה את הבסיס השכונתי. פעמיים נבחרה כמתנדבת מצטיינת וקיבלה אותות הוקרה משני נשיאי מדינה — הרצוג ונבון. זה 26 שנה היא פוקדת בכל בוקר את שער בית הספר גורדון שבשכונת נווה עמל, ומשגיחה על משמרות הזה"ב. "בשבילי זה כבר דור שני של תלמידים, כיום אני פוגשת אימהות שהיו כאן תלמידות", היא אומרת. גם הילדים שלה למדו בבית הספר, וכיום לומדים שם כמה מהנכדים.

פעילותה ההתנדבותית בבית הספר החלה כשמתנדבי המשמר האזרחי התבקשו ללוות את יום הלימודים הראשון בבית הספר. "הרגשתי שהם צריכים אותי עוד, אז המשכתי להתנדב, ומאז אני כאן יום-יום, בכל מזג אוויר".

ביתה ניצב ממש מול בית הספר, וכל שנדרש ממנה בבוקר זה לחצות את הכביש. היא נמצאת ליד השער משבע בבוקר עד רבע לתשע, וממתינה גם לתלמידים המאחרים. היא מחייכת לכולם, אומרת להם "בוקר" והם משיבים "טוב". לאחר שאחרון המאחרים נכנס לבית הספר, היא נכנס אחריו כדי לבקר את המנהלת בלה בסן, שהפכה לחברתה הטובה. מדי פעם, כשתלמידי כיתה ו' המאיישים את משמרות הזה"ב יוצאים לטיול, היא מצטרפת למורות ועומדת איתן יחד במעבר החצייה. כל המורות, מנהלת בית הספר וכמה הורים השתתפו אתמול בטקס שנערך בגינה, וכיבדו את זכרו של בנה שאול.

"הוא היה קצין מודיעין של חטיבת הנח"ל, ובדרך חזרה מפעולה יצא לפתיחת ציר", מספרת אמו. "הם היו ארבעה ג'יפים. בהתחלה הוא היה בג'יפ הקבוע שלו, אך כשהגיע מפקד בכיר ממנו, הוא נתן לו את מקומו ועבר לג'יפ אחר. הג'יפ הזה עלה על מטען צד והתפוצץ. אחרי מותו הועלה לדרגת רב סרן".

למרות גילה המתקדם, אופירה מתעקשת להמשיך ולגור לבדה בביתה. היא לא מוכנה להיכנס לדיור מוגן, ואפילו אינה מבקרת במועדוני גמלאים. "אני מעדיפה חברה צעירה יותר", היא מצטחקת. את זמנה היא מעבירה בטיפול בגינה שלה, בקריאת ספרים ובצפייה בטלוויזיה. בערבי שישי היא מתארחת אצל אחד מילדיה או נכדיה. לפני כחודש וחצי מעדה ברחוב סוקולוב ושברה את עצם הפיקה. מאז היא צולעת קלות ונאלצת להיעדר משער בית הספר. בקרוב היא תשוב לשם, ותמשיך לקדם את פני התלמידים בחיוך ובברכת "בוקר טוב".
  קישור לכתבה